רמב"ם הלכות רוצח ושמירת נפש
הלכות רוצח ושמירת נפש
יש בכללן שבע עשרה מצוות: שבע מצוות עשה, ועשר מצוות לא תעשה.
וזה הוא פרטן:
(א) שלא לרצוח. (ב) שלא ליקח כופר לנפש רוצח אלא יומת. (ג) להגלות הרוצח בשגגה. (ד) שלא ליקח כופר למחוייב גלות. (ה) שלא יומת הרוצח כשירצח קודם עמידה בדין. (ו) להציל הנרדף בנפשו של רודף. (ז) שלא לחוס על הרודף. (ח) שלא לעמוד על דם. (ט) להפריש ערי מקלט, ולכוון להם הדרך. (י) לערוף את העגלה בנחל. (יא) שלא יֵעבד באותה קרקע ולא תִזרע. (יב) שלא לשום דמים. (יג) לעשות מעקה. (יד) שלא יכשיל תמים בדבר. (טו) לפרוק עם מי שנכשל בדרך. (טז) לטעון עמו. (יז) שלא יניחנו בדרך נבהל במשאו וילך לו.
וביאור מצוות אלו בפרקים אלו:
- פרק ראשון - כל הורג נפש בן אדם עובר בלא תעשה...
- פרק שני - כל ההורג חבירו בידו כגון שהכהו בסייף...
- פרק שלישי - המכה את חבירו בזדון באבן או בעץ והמיתו...
- פרק רביעי - המתכוין להרוג את זה והרג את זה...
- פרק חמישי - כל ההורג בשגגה גולה ממדינה שהרג בה לערי מקלט...
- פרק ששי - שלשה הם ההורגים בלא כוונה...
- פרק שביעי - תלמיד שגלה לעיר מקלט מגלין רבו עמו...
- פרק שמיני - מצות עשה להפריש ערי מקלט...
- פרק תשיעי - הרוג שנמצא נופל לארץ ולא נודע מי הכהו..
- פרק עשירי - אין דין עגלה ערופה נוהג אלא...
- פרק אחד עשר - מצות עשה לעשות אדם מעקה לגגו...
- פרק שנים עשר - בהמה או חיה או עוף שנשכן הנחש...
- פרק שלושה עשר - מי שפגע בחבירו בדרך ובהמתו רובצת תחת משאה...